Letra de Ulay Nedaber

יום ראשון
המחשבות לא נותנות לי לישון
בסלון שוב בוהה בשעון שלא זז
כבר נהיה מאוחר
ומחר ממשיכים לשני
בלעדייך מרגיש ריקני
הכל עצוב וזה לא אופייני
לי ולך
אם היה לי האומץ לומר

אולי נדבר
מאוהב בך יותר ויותר
והלב לא מוכן לשחרר אותך
תגידו לי על חיוך שכזה
איך אפשר לוותר
בלילות שוב פורק לפסנתר
כל משפט שיוצא
רק זוכר אותך
כבר ניסיתי הכל
ועכשיו את לא כאן

אז עוברים הימים
מחפש שוב דרכים להרשים
אבל אני לא מאשים אותך
שעזבת ולקחת את הכל
ואמרת שאני
תמיד מרוכז בעצמי
לא מוכן לדמיין
שוב עם מי את עכשיו
הכל כל כך פתאומי

אולי נדבר
מאוהב בך יותר ויותר
והלב לא מוכן לשחרר אותך
תגידו לי על חיוך שכזה
איך אפשר לוותר
בלילות שוב פורק לפסנתר
כל משפט שיוצא
רק זוכר אותך
כבר ניסיתי הכל
ועכשיו את לא כאן